הלקוח המרוצה שיצא מהחנות שלך הוא הנכס הכי מבוזבז שלך

יש רגע קטן שקורה בכל עסק שרובנו מפספסים.

לקוח יצא מהחנות אחרי שקנה. הוא מרוצה, אולי אפילו נרגש. הוא יוצא מהדלת עם מה שבא לחפש, ואתה כבר עם העיניים אל הלקוח הבא. הרגע הזה, שבו לקוח מרוצה פשוט הולך, הוא אחד הרגעים היקרים בעסק שלך, וברוב העסקים הוא עובר בלי שאף אחד עושה איתו כלום.

העניין הוא שהלקוח המרוצה הזה הוא הנכס הכי חזק שיש לך. מימוש נכון של הנכס הזה יגרום ללקוח לחזור לקנות שוב, להמליץ לחבר ולהביא אנשים שאתה בכלל לא מכיר. אבל רוב העסקים מתייחסים לרגע המכירה כאל קו הסיום, בזמן שהוא בעצם קו הזינוק.

הדבר המדהים באמת הוא שזה גם הרבה יותר זול: לקוח חדש עולה לך פי 5 מלקוח שכבר קנה והיה מרוצה. וזה כי הראשון לא מכיר אותך ולא סומך עליך עדיין. ובכל זאת, כמעט כל המאמץ שלנו הולך לרדוף אחרי הפנים החדשות, וכמעט שום מאמץ לא הולך לאנשים שכבר בחרו בנו ויצאו בהתרגשות מהחנות.

למה זה קורה? כי אנחנו מחווטים לחשוב שגדילה של העסק שלנו היא עוד לקוחות חדשים. ואולי בגלל זה אין בפועל אף אחד בעסק שהתפקיד שלו להישאר בקשר עם מי שיצא מרוצה. אז הם פשוט נעלמים, בשקט, אחד אחרי השני.

וכאן מסתתרת ההזדמנות. הצמיחה שלך לא באה רק מהדלת. היא באה גם מהאנשים שכבר עברו דרכה. הלקוחות שכבר יש לך שווים הרבה יותר ממה שאתה מנצל.

חשוב לי לדייק, כי אני לא מדבר על ניוזלטר שאף אחד לא פותח או על הודעת "שנה טובה" פעם בשנה. אני מדבר על לתכנן מה קורה אחרי המכירה: שהלקוח ירגיש שאתה עדיין שם, שתהיה לו סיבה טובה לחזור, ושיהיה לו קל וטבעי לספר עליך הלאה. זה לא קסם, וזה לא יקר. זו פשוט עבודה שרוב העסקים לא עושים, ולכן דווקא בה מסתתר היתרון הכי גדול.

והחדשות הכי טובות: זו הצמיחה הזולה ביותר שיש, כי כבר שילמת כדי להביא את האנשים האלה. הם כאן. השאלה היחידה היא אם אתה מממש את הנכס, או נותן להם לצאת מהדלת ולהיעלם.

איך הופכים לקוחות מרוצים למשאב שמצמיח את העסק? אני מפרסם כאן רעיונות, כלים וגישות שונות לעשות את זה. מוזמן להישאר לקרוא.